אחווה של חברים ומאהבים

שירה נוצרת בידי כולם, לא בידי היחיד!
...אך יצירתה של שירה תלויה בכל זאת
בכל אחד מאתנו.
היות ואנרכיסטים טוענים שקשרי חברות, או לכל הפחות קשרי משפחה, יכולים להוות מודל לכל שאר מערכות היחסים בחיינו, אנו מוקירים מעל לכל את התכונות המאפשרות את קיומם של קשרי חברות איתנים באמת: מהימנות, נדיבות, רוך. רובנו חונך מיום היוולדו על ברכי ההיררכיה והתוקפנות ואולץ להפנימן, דבר ההופך את יכולותינו לתקשר באופן משחרר, מעצים ושאינו פוגע באחרים למעשה גבורה לא קטן – ואף על פי כן, זה קורה כל הזמן! כל אחד מאתנו משתדל לתת מבלי לדרוש תמורה, להיות אדם שלידו לא צריך להתבייש בדבר. נאמר עלינו שאנו מתנגדים למוסד הנישואין, אולם ההפך הוא הנכון: אמנם אנו מדגישים כי איש אינו בעליו של אחר, אך יותר מכך את העובדה כי בפועל, כל מי שחיים על כוכב הלכת הזה נשואים זה לזה – ואנו שבים ומתעקשים שכולם יתחילו להתנהג בהתאם.

אין פירוש הדבר שאנו מקבלים בפרחים את פניהם של לובשי-מדים כאשר אלה באים לקחת את ילדינו - כפי שאיננו מוסרים את ילדינו לתאגידים כאשר הם באים לקחת את פרחינו. לעתים, אהבה יכולה לומר את דברה רק על ידי מעוף האבן או מבעד לקנה הרובה.
רק מאוחר יותר הבנתי שעוצמתה הטבעית של החברות בינינו הייתה כעין כישוף שהוטל והתפזר בעולם תוך שהוא מחזק חברויות זהות אחרות, שכל חלום שהגשמנו יחד היה גם זרע שנשתל עבור תחושת-הביחד בכל מקום – ועבור הגשמת חלומות.