האם כך נראית דמוקרטיה?

אנרכיסטים משתמשים בדמוקרטיה – אך אינם מאפשרים לה להשתמש בהם. עבורנו, כל הכרעה נופלת וקמה תמיד על צרכיהם ורצונותיהם של הנוגעים בדבר, וכל מערכת שתפקידה לטפל בהם איננה אלא ארעית במקרה הטוב. איננו מנסים לתחם עצמנו בכוח אל תוך מסגרות נהלים ממוסדים כאלה ואחרים, אלא מיישמים נהלים רק בו במידה שהם עונים על צרכים אנושיים, ונפטרים מהם כאשר הם חדלים מלעשות כן. ברצינות, מה קודם למה – המסגרות שלנו, או אנחנו?

אנו משתפים פעולה עם אחרים, או חיים לצידם בדו-קיום - כולל עם צורות חיים אחרות -  כל זמן שהדבר מתאפשר. אולם איננו מעמידים קונצנזוס, ובוודאי שלא את שלטון החוק, מעל לערכים ולחלומות שלנו, ולכן כאשר אין באפשרותנו להגיע להסכמה זה עם זה אנו בוחרים להיפרד לדרכנו במקום להגביל האחד את השני. במקרים קיצונים בהם יש מי שמסרבים להכיר בצרכינו, או מתעקשים להמשיך ולעולל דברים פוגעניים ובלתי-מצפוניים, אנו מתערבים בכל האמצעים הדרושים – לא בשמם של עקרון הצדק או הנקמה, אלא פשוט על מנת לייצג נאמנה את האינטרס שלנו.

אנו רואים בחוקים לא יותר מצלליהם של מנהגי העבר הקדום, אשר התארכו וגבהו כל כך עם חלוף השנים עד שנדמה היום כי יש בהם תבונה רבה יותר מזו שבשיקול הדעת העצמאי שלנו. אלה ממשיכים להתקיים כבני-אלמוות, כופים עלינו תנאי-חיים הנוגדים את טבענו, ועומדים בדרכה של עשיית הצדק במקום לעודדה – בו בזמן שהם מרחיקים את מושג הצדק מאתנו על ידי הצגתו כמשהו שלא ניתן לקיים ללא ממלכתיות טקסית וגלימות שופטים. החוקים הללו, שהתרבו והתנוונו עם השנים, נעשו כיום כה זרים ובלתי-אפשריים לפענוח עד שמעמד כמורה שלם, עורכי הדין, מתפרנס מהם על חשבוננו, כמו היה עדת נביאים הקוראת בכוכבים שאבותינו שיגרו, בכוונות טובות, אל מסלולים מסוכנים בשמיים. מי שמתעקש כי ניתן לקיים צדק אך ורק באמצעות שלטון החוק הוא גם מי שיעמוד על דוכן הנאשמים בבית הדין לפשעי מלחמה ויישבע כי רק מילא פקודות. אין לנו צדק, יש לנו רק אחד את השני.

"כמעט הכל אוהבים את הדמוקרטיה אך שונאים את הממשלה. אנרכיה – זוהי פשוט דמוקרטיה ללא הממשלה!"