הסברה לפיה אנרכיסטים הם מי שדוגלים באנרכיזם, כמוה כסברה שגיטריסטים הם מי שדוגלים בגיטריזם. לא קיים משהו שניתן לכנותו "אנרכיזם" - ישנה רק אנרכיה, או ליתר דיוק אנרכיות.
רוח האנרכיה מלווה את האנושות מאז היווצרותו של הכוח, תחת שמות שונים או ללא שם, מאגדת יחד מיליונים או מחשלת את עמידתו העיקשת של אדם בודד. העבדים ושבטי הפרא שנלחמו על חירותם באימפריה הרומית וחיו (על חרבם) חיי חופש, שוויון ואחווה, האימהות שגידלו את בנותיהן לאהוב את גופן גם אל מול פרסומות הדיאטה המכתרות אותן, המורדים שמשכו צבע על פניהם והשליכו את ארגזי התה אל מימי נמל בוסטון, וכל שאר מי שהחליטו לקחת את ענייניהם לידיהם: כל אלה היו אנרכיסטים, בין אם נודעו כאיסיים, עניי ליון, קומונארים, אבוליציוניסטים, פריקים, אנשי האיגוד המקצועי, קווייקרים, אמהות כיכר מאי, ליברטארים, או אפילו רפובליקנים – בדיוק כשם שגם אנחנו, כולנו, אנרכיסטים, בו במידה שאנו פועלים בדרך זו. מספר האנרכיסטים החיים כיום זהה למספר התלמידים המבריזים משיעור, מספר ההורים המרמים את מס ההכנסה, מספר הנשים המלמדות עצמן לתקן אופניים, מספר זוגות האוהבים שתשוקתם חורגת מגבולות הסביר. לא נדרשת מהם הצהרת תמיכה רשמית במפלגה אנרכיסטית כזו או אחרת כדי שיחשבו לאנרכיסטים - למעשה, הדבר היה אף פוסל אותם, לפחות רגעית. אנרכיה היא הוויה, דרך בה אנו מגיבים לתנאים נתונים, בה אנו מתייחסים אל הזולת, מעמד של התנהגות אנושית... ולא "מעמד של פועלים". השכיחו מלבכם את תולדות האנרכיזם כרעיון – את ההוגים עבותי הזקן. פיתוח שפה לתיאור דבר-מה היא משהו אחר לגמרי מפשוט לחיות אותו. לא בתיאוריות או בנוסחאות עסקינן, וגם לא בדמויות היסטוריות או קורות-חיים – כי אם בחייך שלך. מה שבאמת חשוב הוא האנרכיה, בכל מקום בו היא מתגלמת, ולא האנרכיזם המתפלסף מנוחיות כורסתו, חירות כמושא מחקרם של מומחים! ישנם מי שמגדירים עצמם אנרכיסטים אף על פי שמעולם לא חוו ולו יום אחד של אנרכיה בחייהם... ראוי שיהיה ברור לכולנו כמה אמון בדיוק יש לתת באנשים כאלה ובמילותיהם!  |
הוא מזמן לידיו את העיתון היומי על מנת לבחון את סקרי דעת הקהל. מבעד לעדשה זו הוא רואה רק את מה שמבטו תר אחריו, ולא את מי שהוא מביט בהם. אלפי מטוסי קרב, עשרות אלפי חיילים, מאות אלפי טונות של פצצות וקליעים מגנים על המולך מפני ממלכתו. הבא נקווה שלא די בכך.
|
